הוא נימנה על הטייסים שחייהם שזורים בסיפורה של מדינת ישראל.
בראשית שנות החימישים צמח בחיל האויר הישראלי טייס יוצא דופן, ממש כשמו: ג'ו, יוסף אלון, טייס ישראלי עם טעם של חוץ לארץ. הוא סיים בדיוק ביום הולדתו ה-21 את קורס הטייס מספר אחד של חיל האויר ומאז במשך חצי יובל שנים כמעט היו כל חייו ומאמציו לבניית חיל האויר הישראלי על כל שלביו ומטוסיו החדשים. הוא בנה את בסיס חצרים והיה מפקדו הראשון. היה זה הבסיס "כחול לבן" הראשון. בשמשו נספח אוירי בשגרירות ישראל בוושינגטון נורה בחצות הלילה על ידי אלמונים ותיק הרצח עדיין פתוח במשטרת וושינגטון. חודשים אחדים לאחר מותו נהרג באופן מסתורי חברו הטוב, קצין בכיר בפנטאגון.
הדרך מבאר שבע בואכה חצרים נקראת "דרך אלון". בקיבוץ להב הוקם על שמו מרכז ללימודי הנגב לאורחות הבדואים. תעלומת מותו נשארה גם היום, שלוש עשרה שנה אחרי הרצחו, עלומה. מה שלא הצליחו לעשות טייסי חיילות האויר של ארצות ערב, עלה בידי רוצחים מן המארב.
יוסף אלון נולד בעין חרוד, בשם פלאצ'ק, בשל מחלת אמו במלריה ירדה המשפחה להוריה בגרמניה וכעבור שנים אחדות לצ'כיה. בקיץ 1939 הוצא עם קבוצת ילדים גדולה מפראג. אז ראה את הוריו בפעם האחרונה מכיוון שנשלחו לאושוויץ. יוסף הועבר לאנגליה, בה אומץ על ידי משפחה אנגלית, ג'יני וג'ורג' דוידסון, שהעניקה לו בית חם, במשך חמש שנים. חרף גילו הצעיר הצטרף ל-"איי.טי.סי", מעין חוג גדנ"ע אויר בריטי. עם תום המלחמה העולמית השניה הוחזר במפציץ בריטי לצ'כוסלובקיה והצטרף לקורס טייס שבוגריו יצטרפו לחיל האויר הישראלי. בקיץ 1948 צורף לקורס טייס ובאביב 1949 עלה לארץ ונשלח לטייסת הפייפרים שחנתה בבאר שבע. שהם הוחלט שעליו לעבור השתלמות נוספת, קורס טייס מתקדם וביום הולדתו ה-21 סיים את קורס הטייס מספר אחד של חיל האויר.
מבית הספר לטיסה הגיע אלון לטייסת המוסטאנגים. כאשר חיל האויר החליט ב-1953 לעבור לדור הסילון, היה אלון בקבוצה הראשונה שעברה את הקורס של המטיאורים והמעבר מבוכנה לסילון, היה קשה למדי.
כעבור שנתיים החליט חיל האויר לרכוש מטוסי אורגאן ואלון היה שוב בין הטייסים הראשונים שעברו קורס הסבה למטוס זה.
חמישה עשר טייסים סיימו את הקורס, ביניהם דוד עברי, מוטי הוד ועמוס לפידות.
בקיץ 1956 עבר אלון לטייסת קורס הסבה על ה"מיסטר" וכטייס מטוס זה, עבר את מערכת סיני.
"אני זוכר היטב את האישור לפתיחת אש ביום השלישי למלחמה" מספר תא"ל רן רונן "אף אחד מאיתנו עוד לא הכיר טוב את ה"מיסטר" אבל אלון, יותר מכולם, הסתגל מהר למערכת החדשה ובשבילנו הטייסים החדשים היווה דוגמא".
חודשים אחדים אחרי המלחמה נתמנה אלון למפקד טייסת האורגאנים שהפכה מטייסת מבצעית לטייסת אימונים קרביים. "אלון היה זה שבנה וייסד את קורס האימונים המבצעי הראשון במתכונת שעובדת כמעט עד היום הזה ממש". מגלה רן פקד, קורס המהווה בסיס לכל טייס מבצעי בחיל. אלון היה כמעט פרפקציוניסט... כאשר הכין תדריך לטייסת זה היה לדוגמא. הוא עבד עליו ימים ולילות.
ב-1958 בא אלון במגע עם מטוסי קרב סוריים, באותה תקופה לא היה בחיל האויר קורס מובילים בכירים וביקשו מן המפקדה לארגן את הקורס. מה שנראה היום ברור ופשוט, היה ב-1959 בגדר קפיצה נחשונית.
באוגוסט 1960 נתמנה אלון למפקד טייסת מיסטרים. בסוף תקופת הסופר-מיסטר, המיסטר והאוראגאן, הוחלט בחיל האויר לרכוש את המיראז'. צוות של שישה טייסים ותיקים נשלח לצרפת ואלון בראשם, כאשר הוא מיועד להיות מפקד הטייסת. המיראז' היה "הפלא החדש" שעדיין לא סיים את כל שלבי הייצור שלו.
ב-1965 עשה אלון שנה באנגליה בקורס מיוחד ועם שובו קיבל על עצמו את ענף הבטיחות בטיסה. זה היה תפקיד שבמסגרתו עליו היה לשמור על פוטנציאל חיל האויר בנפש וברכוש.
הוא הניח תשתית לענף משופר, הכניס מערכים חדשים, טפסי דיווח, נוהלים חדשים. כעבור זמן נתמנה לקצין הפרויקטים בבסיס חצרים, שהיה אז בתכנון והכוונה היתה שיתמנה למפקדו הראשון, פרויקט הבניה ה"כחול לבן" הראשון של חיל האויר. הוא לא הסתפק בהקמת הבסיס על כל פרטיו, אלא השתדל שלא להפסיד ולו גיחה אחת של הטייסת.
במלחמת ששת הימים נלחם עם הפוגות, שהיו הכלי הפחות טוב ועם אנשים שהיו פחות מנוסים. ב-1970 מונה אלון לנספח אוירי וימי בשגרירות ישראל בוואשינגטון, אחד התפקידים הקשים והמורכבים ביותר. בשנות פעילותו בארצות-הברית הגיעו מאמצי ישראל לשיא לרכוש ציוד חדש לחיל האויר והוא היה שותף בכל הישגי הרכש.