12.07.2018
עצרת זיכרון לחללי גולני
שמי יובל רגב (רוגצ'בסקי לשעבר) יליד סג'רה פה ליד צומת גולני. בן לרות ויהושע רוגצ'בסקי ז"ל. אבי סרן לאחר נופלו כלוחם בגדוד ברק בחטיבת גולני. בן דוד של אליעזר רגב ז"ל לוחם צנחנים אשר נפל בסמטת המוות בירושלים במלחמת ששת הימים.
ונכה צה"ל מפגיעת צלף ירדני במלחמת ההתשה בעמק בית שאן.
אבי ז"ל בו אני רואה את דור המייסדים של כוחות הביטחון, תחילה בנוטרים, ההגנה ואחר כך בהקמת צה"ל ובבניית כוחו היה מפקד חבל 3 (כך קראו לזה אז) פה בגליל התחתון ובהמשך קצין בגולני עם הקמת
החטיבה.
הצטרפתי למשפחת השכול לפני 70 שנים וחודש. ומאז ולנצח הננו בני יהושע רגב הקרוי על שם אבי ז"ל וכל בני משפחתי על נשינו וטפיינו נושאים בכאב אך בגאון את זכר הנופלים.
בעומדי כאן לפני קיר השמות הרבים, רבים מדי מכה בי המחיר הכבד אשר שילמנו בתקומתנו ובשמירה מתמדת על בטחון המדינה. אבל באין שלום ועד בואו כנראה שזה המחיר הנורא מכל אותו היינו ועודנו חייבים להקריב למען המטרה."חיים אזרחיים מלאים ושלווים בארצנו המשוחררת והבטוחה " אין לנו ארץ אחרת
ועל זו הקיימת הננו מצווים לשמור מכל משמר.
בימים אלה בהתייצבותנו מול כל חורשי רעתנו וביודענו מהו המחיר שנדרשנו לו הנני רוצה לחזק את משפחתי,
משפחת השכול. אני יודע שאין תחליף לאשר נלקח
מאיתנו והכאב לא יימוג אבל ההישגים הם חלק קטן
מנחמתנו.
בכל תבחין שנבדוק, כלכלה, חקלאות, עליה וקיבוץ העם מכל תפוצותיו, ביטחון וחברה . נמצא הישגים
כבירים וחסרי תקדים, אבל המחיר גבירותי ורבותי
המחיר.
לדאבוני ימי השלום המיוחלים עדיין לא כאן ומשפחת השכול שלנו כולנו גדלה, הן בביטחון השוטף והן בכל מבצע הכרחי. ואני יודע שאין מילות נחמה שעובדות
תמיד. מה גם שאין נחמה שלמה בנושא השכול. כל
אירוע, מבצע ואיך שתקראו לזה מעורר מחדש את
הכאב. אבל למרות הכאב אנו זוכרים ונזכור את
הנופלים לנצח.
חטיבת גולני חטיבה לוחמת, מכבוש אום רשרש בדרום ועד כיבוש החרמון בצפון. גולני שם לעשות
את העבודה. זה לא קל וצריך לדעת איך עושים את
זה, וגולני יודעת ועושה והמחיר כבד, כבד מאוד.
גולני היא לא רק צבא, גולני היא גם בית חם ומחבק.
ולכן פעם גולנצ'יק תמיד גולנצ'יק .
יודע כל לוחם ומפקד תמיד תהיה אוזן קשבת לו ולמשפחתו כי גולני היא לא רק חטיבה לוחמת גולני היא גם משפחה. ואני גאה מאוד להיות שייך למשפחה שכזאת.
ובנימה אישית אם יורשה לי, בשמי ובשם משפחת השכול של גולני תודה לכל מפקדי החטיבה לדורותיהם, על יחסם המחבק לאורך כל השנים, על פועלם לשמירת הזיכרון וטיפוח הקשר האיתן עם משפחות הנופלים ועל כך שהפכתם את השם גולני למושא לגאווה. כן גם אתה אדוני הרמטכ"ל.