בת שמואל ורות. נולדה ב-16.11.1928 ביבנאל. בשנותיה הראשונות עברה עם הוריה למקומות מגורים בבנימינה, חדרה, אבן-יהודה, ומ-1939 - בקרית-ביאליק. למדה בבית-הספר התיכון "חוגים" ואחר-כך בבית-הספר המקצועי לבנות של ויצ"ו בחיפה והיתה חברה בתנועת הצופים.
מ-1946 ואילך היתה בהכשרה מגויסת של הצופים בפלמ"ח בעין-גב בפלוגה י"א של הגדוד השלישי של הפלמ"ח. מבחינה צבאית התעניינה והועסקה בתפקידי סיור. עבדה, מחוץ לאימונים המקובלים והמסעות, בגן-ילדים וגילתה כשרון רב בעבודה חינוכית, אף נשאה לבה להמשיך ללמוד ואף התחילה לקרוא ספרות מקצועית-פדגוגית אחרי שחרורה. הילדים דבקו בה לאהבה, והממונה עליה מספרת כי היה בה משום מיזוג של תמימות, צניעות, רצינות ועומק.
במכתביה מעין גב כתבה: "איני יכולה לשאת זאת יותר, אין מפלט מהמחשבות הטורדות בלי הרף. אף בנסותי לקחת ספר ליד לא אדע את הכתוב בו. את מקרה יהודה איני חדלה מלחזות בדמיון ושאלות ללא פתרון מנקרות במוחי ללא הרף. למה יוצאים העצים למלחמה בשעה שחזון כולם הוא האיחוד והשלום ? האין דרך אחרת של חיים מבלי מלחמת דמים ?. . . שבת היום ומזג האוויר נפלא. יום בהיר. שטוף שמש, האוויר צלול ונקי והראות נהדרת. החרמון נגלה בכל לבנוניותו מי הים השקטים... והכחולים וקשה להעלות על הדעת ברגעים כאלה כי מלבד כל השלווה הנגלית לעיניך נלחמים בני אדם זה בזה, ואלה ההרים הנגלים לך עתה בכל יפעם והדרם משמשים מקלט ומקום סתר לכנופיות האורבות לרצח. ושוב אותה שאלה על מה ? ...
במסירותה הבלתי-מוגבלת הלכה לכל תפקיד שהוטל עליה. ואם כי נקשרה לילדים ולמקום, עברה לכל מקום שנדרשה. נשלחה לחולתא ועין-זיתים, ובכל המקומות היתה מסורה לאימונים ולעבודה ולא נרתעה מפני קשיי המאמץ הגופני. קנתה לב קטנים וגדולים בנכונותה להועיל ולהיטיב. בכל עבודה שניתנה לה השקיעה הרבה מנשמתה.
לקחה חלק בפעילות הגדוד השלישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות במערכה על צפת (בהר כנען ובעין זיתים) ואחר כך במרכז הארץ במחנה צריפין ובמערכות לטרון וכיבוש העיר לוד.
באוגוסט 1948 הועברה עם חטיבת "יפתח " של הפלמ"ח אל הנגב הנצור. גדודה, הגדוד השלישי, התמקם בכפר הערבי הנטוש הויג' והפך מקום זה (ליד קיבוץ דורות) לבסיסו. זו היתה תקופת המצור והמצוקה הקשה בנגב. ביום 9.10.1948 הופצץ הכפר הוג' על ידי חיל האוויר המצריובהפצצה זו נהרגה תמר באומגרט יחד עם שתי חברותיה, לילה-נעמי יוסף ומרים אוסיה. היתה קבורה בדורות. ב-22.6.1950 הועברה להר הרצל בירושלים.