תפריט נגישות

סגן רועי רוטברג ז"ל

קו"ח מתוך ספר "בנינו" רמה"ש


נולד בכ"א ניסן תרצ"א (1935) במשפחה חלוצית מושרשת, להוריו, יעל ושמריהו. גדל בתל אביב ובגיל צעיר ריכז קן של ה"תנועה המאוחדת" ביד אליהו. למד במקוה ישראל בבית הספר החקלאי, עבר הכשרה במעין ברוך, שרת בנח"ל ועבר קורס קצינים. המוסדות החליטו שהקבוצה תתיישב בנחל עוז. שם הוטל עליו אחד התפקידים הקשים ביותר, אולי הקשה ביותר - הבטחון. קיבל על עצמו גם את הנגריה, קשור לעניני תרבות וחברה. נפל מכדורי מרצחי הפדאיון בל"ג בעמר תשט"ז (1950) השאיר אשה ובן, בועז.

הגבורה באה לו בירושה מאביו, שמריהו, איש העבודה והגבורה גם יחד. כשעלה לארץ ב-1921, בגיל תשע עשרה, נמנה על ראשוני העליה השלישית. היה חוצב אבנים וכבש מקצוע שהיה אז כולו בידי ערבים. לא היה עוד צעיר בשעה שנענה לקריאת המוסדות הלאומיים בימי המלחמה העולמית השניה להתגייס לצבא הבריטי ולבריגאדה היהודית. הוא קיים את מצוות היישוב והמדינה בדרך.
נוגע עד הלב השיר הקטן שכתב בראש השנה תש"ב (1942) בשרתו במדבר במלאות שבע שנים לבנו, רועי, כשהוא חותם "אבו רעי":
"בני הטוב והאמיץ רעי
בן לתפארת מנת חלקי
הסכת נא ושמע לברכתי
ברכת אביך, חייל עברי.
לקראת השנה החדשה
הבאה עלינו לטובה
קבל נא ממני רבתי ברכה
מדרכי בנכר, מאפריקה.
יהי רצון מלפני האדון
שתגדל ותפרח גבור בן און
כל חייך תגיל ותרון
ותשא את שם ישראל בגאון."
החיים והמוות קשורים זה בזה, ללא כל הפרדה ביניהם. הגבעה המזדקרת מעל לנחל-עוז נקראה גבעת החתונה, מכיון שעל גבעה נישאה זו, ממנה נשקף המשק על בתיו ושדותיו, נערכה החתונה הראשונה במשק.
מאוחר יותר הוקמה על אותה גבעה "המצבה". מצבת זכרון של טומי שנרצח ע"י אנשי ה"פדאיון".
במקום זה נקבר רועי והיה זה הקבר הראשון בנחל עוז.
בין אלה שליוו אותו בדרכו האחרונה היה גם הרמטכ"ל של אז, רב אלוף משה דיין אשר אמר בין השאר בדברי ההספד שלו:
דור ההתנחלות אנו ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. אל נירתע מלראות את המשטמה המכלה וממלאת חיי מאות ערבים היושבים סביבנו. אל נסב את עינינו, פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו גזרת חיינו - להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים או כי תשמט מאגרופנו החרב ונכרתו חיינו.
רועי, הנער אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לעמו - האור שבלבו עיוור את עיניו ולא ראה את ברק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתיפיו ויוכלו לו.
בכל חייו הצעירים השתדל להבין את הסיבות והמניעים שהביאו לידי שפיכות דמים ולמתיחות קבועה ביחסים עם השכנים. אם כי כל חייו התנהלו בצל תותחי האויב, ידע להתעלות ולא להסתנוור בעוורון השנאה. גישתו הנאורה וההומנית אל הבעיה הפוליטית הקסימה את ידידיו ומכריו וזאת על אף הסבל הקשה והנזק הגדול שנגרם לביתו מדי יום ביומו.
רועי לא נתן לעצמו להתפס לאשליות שוא. הוא שאף להשגת הסדר של קבע לפתרון הבעיה בצורה הדדית.
והנה פעם אחת נתפס לאמונה, נחתם הסכם להפסקת אש ורועי האמין שהצד השני יהא נאמן להסכם כמוהו. ואמונת שווא זו עלתה לו במחיר חייו.
לא ניתן לו לסיים את המלאכה אליה שאף, לבצר את המשלט שיהיה הטוב מכולם. יד מרצחים פגעה בו בעמדו על משמרתו, שומר נאמן לגבולות ישראל.
נעים הליכות, מבורך באהבת הזולת, טוב לב ומשרה מרוחו על חבריו ועל כל מי שבא אתו במגע.

בניית אתרים: