נולד ב-25 באוגוסט 1944 בבגדד, להוריו עליזה ושאול. בשנת 1951 עלה עם הוריו לארץ וגדל בפתח תקוה, ביחד עם חמשת אחיותיו. בן 12 נשלח לקיבוץ אילת השחר ושהה שם שלוש שנים. עוד בקיבוץ נתגלה כספורטאי מוכשר, כשחקן כדורגל. בהיותו בקיבוץ חלה בדלקת פרקים ונאלץ לעזוב את הקיבוץ, אותו אהב כל כך. שהה בפנימיה בנתניה והתגורר אחרי כן אצל אחותו הבכירה בנתניה.
עם שחרורו מן השירות הצבאי נתקבל לעבודה במפעל "שמשון" לצמיגים בפתח תקוה, בו זכה הצעיר גבה הקומה והחסון לאהדה כללית בהיותו נבון, דייקן, עליז שנסך מרוחו הטובה על חבריו גם ברגעים של קשיים ושל עייפות. היה מכונן והפעיל את הצוות ואת הציוד עליהם הופקד בצורה נכונה ויעילה. כעבור שנתיים נשא לאשה את שושנה, שילדה לו בת בשם הלן ובן בשם ארז. הורי אשתו גרו ברמת השרון והחליט לקנות שם דירה. בחודש אוגוסט זכה להכנס עם בני משפחתו לדירה החדשה, אולם גר בה זמן קצר בלבד, מכיון שעם פרוץ המלחמה הצטרף לחזית וב-14 באוקטובר נפל.
הגורל האכזר לועג לפעמים לאדם. הנה דוקא הספורטאי המצטיין, הכדורגלן המעולה, שהוכיח כשרונות מיוחדים, חלה במחלת דלקת הפרקים.
האופי האמיתי מתגלה בשעת מבחן. אמו הפצירה בו שיבקש שיחרור מן הצבא בשל מחלתו, אולם הוא סירב ודחה את משאלתה בתוקף. הוא חזר והדגיש שהשירות בצה"ל הוא נקודת השיא בחייו והוא מאושר שניתנה לו האפשרות לשרת בחיל התותחנים. הוא היה קשר של טאנק וסיים את שירותו במסירות, כאילו לא היה חולה כלל.
גם לאחר מכן הקפיד על שירותו במלואים הקפדה מלאה ולא נעדר ממנו לעולם.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה בין הראשונים שהתיצבו ליחידתו ונשלח מיד לחזית הדרום. השתתף בקרבות קשים ומרים. כך הגיעו ימי אמצע אוקטובר 1973. כוחות פשיטה של צה"ל חודרים למערך המצרי ממערב לתעלה. הקרב בתעלה קשה, אך צה"ל דוחק את המצרים אחורה, צעד אחר צעד. הגנרל שאזלי מצהיר:
אף אם נובס, הצלנו את הכבוד הערבי... המוראל של צה"ל בסיני גבוה, למרות לחימה טובה של המצרים ונסיונות פריצה בצירי המיתלה והג'ידי נהדפו. המצרים מנסים להרחיב עמדות. ב-14 באוקטובר נכנע מוצב "המזח" לאחר עמידת גבורה. המצרים פותחים במתקפה וזה הנסיון הראשון להרחיב מאחזם לפני שתידון הצעה להפסקת האש. מתחולל קרב שריון גדול, בו נפל עזרא. תשעה ימים היה נעדר.