תפריט נגישות

סמל רן נאור ז"ל

רן נאור
בן 20 בנפלו
בן יונה ואבינועם
נולד ביעד
בכ"ו בתשרי תשל"ו, 1/10/1975
התגורר ברמת השרון
שרת בחיל כללי
יחידה: מכללות 871
התגייס ב-אפר' 94
נפל בעת שירותו
בי"ד בסיון תשנ"ה, 12/6/1995
מקום נפילה: הרצליה
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 2, חלקה: 18, שורה: 2.
הותיר: הורים, אחות - מירב ואח - גיא

קורות חיים

נולד ב-1.10.75 במושב יעד שבגליל. מ-1985 גר ברמת השרון, כאן למד בבי"ס "הדר", בחטיבת הביניים "קלמן" ובבית ספר התיכון "אלון". היה ספורטאי, גלש בים ויותר מכל אהב לנהוג בג'יפ בחולות. אהב אנשים ואנשים אהבו אותו. התגייס לצה"ל ב-3.4.94 לקומנדו הימי.

נהרג ב-12.06.95 כאשר התהפך בג'יפ בו נהג. במקום המקסים בו נהרג הצופה אל הים הקמנו גל עד לזכרו. משפחתו וחבריו מקימים מרכז לפעילות שטח על שמו במטרה לחנך לנהיגת שטח נכונה ולהפעיל בדרך אותה רן כה אהב. כותב אביו, אבינועם: "היום מלאו 20 שנה להולדתך ו-112 יום למותך. היית צירוף נדיר של כל הגילאים, תמים ומתפנק כבן 16, אהבת חיים ותחושת נצחיות כבן 20, רציני ועמוק מחשבה כבן 26.

אהבת את החיים והם אהבו אותך. לא איש פשרות היית, רצית הכל ועכשיו ועל פי דעתך ובאופן שתמיד חזר והפתיע אותנו. הקסם שלך, האישיות, החן והנחישות אכן עמדו לך ושבו את לב כולם. ניהלת רומן עם הזמן, בן ברית היה לך ואף אוייב. הזמן היטיב עמך, הפך אותך מילד לנער לגבר מקסים ומיוחד. אך לך אצה הדרך, להספיק, לטעום מהחיים. רצית לרסן אותו, לעצרו, לחוות חוויות נוספות, לפגוש עוד אנשים לראות עולם ולהתנסות. לא נהגת בו קלות דעת, כה רבות היו תוכניותיך ובאיזו נחישות נלחמת בו. אנו הסובבים עייפנו, אתה המשכת. קשה היה לעמוד בקצב שלך, כסופה היית. חסון וסוחף ועיקש וזועם ומתפייס וחייכן, קל דעת ורציני כאחד חם מזג וחסר פשרות. לו ניתן לו לזמן להמשיך מלאכתו להפוך אותו לגבר מנוסה ובשל. אהבנו אותך רן, לא קל היה לחיות איתך ולידך, ליד הר געש שכמוך, אך זכות גדולה מזו אין. אמיתי, ישר, מעניין, פתוח, היום אמורים היינו לחגוג את יום הולדתך אך אנו באבלינו. כה חסרים אותך, כה חסרים את האנרגיה שלך. רצית לחיות ולהתנסות, הסכנה היתה לך דרך חיים לא משום אי בחירתך בהם, נהפוך הוא, אהבת אותם. אך גם במחיר הסכנה ואולי בגינה לא פסקת להנות מהם, כמובן בדרכך שלך.

רני שלי, אמרת כי החיים ימשכו גם אחרי מותך, בטחת במו שנתאושש, שנתגבר, שננהג כפי שהיית מצפה מאתנו, לו ידעת מה גדול הכאב, מה רבים הגעגועים, כמה כבד המשא, אולי היית מוותר קצת, מאיט מעט את הקצב, נשמר לנפשך.

איך רן? איך ממשיכים לאחר שטעמנו את טעמך הנפלא? איך ממשיכים ללא האנרגיה הזו? איך משלימים עם זכרונות ההולכים ומטשטשים ומפנים מקומם לכאב בלתי נסבל של געגועים אין קץ? איך נשלים עם כך שאדם יפה וחזק ומיוחד כמוך הופך לקיום ערטילאי שבלב? לתמונות באלבום, לשם חקוק באבן? אומרים שאל לה לחבירות שבין הורים לילדים, לתפוס את מקומה של ההורות. ייתכן וחטאתי לך בן שלי אך חבר היית לי קרוב ויש וחכם ונאמן. כה קרובים היינו, כה דומים, כה שונים. היום יום הולדתך, היינו אמורים לשמוח איתך. אמא, אני, מירב, גיא, דנה, קובי ושאר חבריך הקרובים והאוהבים. אנו נמשיך לספור את מנין שנותיך אך אתה תשאר תמיד כמעט בן 20.

היה שלום בן שלי, היה שלום חברי הטוב. אבא.

בניית אתרים: