תפריט נגישות

סא"ל שלמה אליעזר, "מומיק" בית און ז"ל

שלמה בית און
בן 32 בנפלו
בן חנה ונסים
נולד בתל אביב
בט"ו בחשוון תרצ"ה, 24/10/1934
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 105
התגייס ב-10.11.52
נפל בפעילות מבצעית
בא' בסיון תשכ"ז, 9/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: קוניטרה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אשה ושני ילדים

קורות חיים

בן נסים וחנה. נולד ביום ט"ו במרחשון תרצ"ה (24.10.1934) בתל-אביב. ילדותו עברה עליו בנעימים ובשנת 1940 התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי "לדוגמא". ללא אירועים מיוחדים עברו עליו לימודיו בבית-הספר תוך תקופת מלחמת-העולם השניה אך לא השאירה רשמים על שלמה ולא הפריעה למהלך חייו כילד. בשנים 1948-1946 היה הבית הומה מפעילות המחתרת, כי שני אחיו היו חברי ה"הגנה" והמתח באותה תקופה לרגל חיפושי-המשטרה בבית ושיחות המבוגרים על השתלשלות-המאורעות נחקקו בזכרונו. עם פרוץ מלחמת הקוממיות בשנת 1948 סיים שלמה את לימודיו בבית-הספר היסודי. המתח בבית היה רב וגדולה היתה דאגת ההורים לשני אחיו ולאחותו שיצאו לשירות צבאי. הבעיות הכלכליות אף הן הלכו ורבו. בכל זאת נשלח שלמה להמשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי "מונטיפיורי" אולם הוא נאלץ להפסיקם ולצאת לעבודה כדי לעזור בשיפור המצב בבית. לבסוף מצא עבודה זמנית בבית-דפוס וכך היה מחוץ ללימודים שנה תמימה. באותה תקופה היה חבר תנועת-הנוער (המאוחדת). שלמה גילה נטייה מיוחדת למלאכת מחשבת שהתבטאה ביצירת כלי עץ ורהיטי עץ; הגילוף והציור, שבהם היה עוסק מפעם לפעם, העידו על חושיו ליופי ולאסתטיקה. עם גמר שנת העבודה חזר ללימודים בערבים בבית-ספר "אוליפנט".

אחרי שגויס לצה"ל בשנת 1952 עבר קורסים שונים והגיע לקורס טיס, כי מקטנותו היה גר קרוב לשדה-התעופה בתל-אביב ("שדה דוב") ומיום ליום גברה בו השאיפה להיות טייס ולשרת בחיל-האויר. לוחם היה מטבעו ונחשב לטייס קרבי מעולה. מן הוותיקים היה בחיל זה ; שלוש עשרה שנה היו לזכותו בשירות קבע וכל מי שהכיר אותו ידע להוקיר את אישיותו. הוא הזדהה עם כל משימות צה"ל ובייחוד עם משימותיו של חיל-האויר. בכל זאת היה סבור כי לא רק בשטח הצבאי יובטח קיום המדינה. נאמן לדעתו זו, ער היה ומוכן תמיד להחליף דעות בנושאים אזרחיים, שהדאיגו אותו לא מעט. בדעה שקולה ומיושבת היה משוחח על שאלות אלו. חידושי המדע והטכנולוגיה עניינו אותו מאוד; הוא היה ער להם וזה הדבר שקידם גם את מקצועו הצבאי. השתתף במערכת סיני, היה מדריך בית הספר לטיס ולאחר-מכן היה מפקד טייסת.

במאי 1957 יצא לצרפת במסגרת השתלמות לטייסים, רכש נסיון רב והקשרים עם טייסים זרים הרחיבו את אופקיו גם מבחינה צבאית וגם מבחינה אישית. כשנה לפני מלחמת ששת הימים הועלה לדרגת סגן אלוף ובתוקף תפקידו של מפקד-הטייסת היה אחראי על התפעול-המיבצעי של הבסיס אשר תחת פיקוחו ופיקודו.

ביום א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), הוא היום החמישי לקרבות, נערך קרב אויר בסביבות קוניטרה שברמת-הגולן ובקרב זה נפל שלמה עם מטוסו שנפגע באש-האויב. הניח אשה ושני ילדים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. במאי 1969 ניטעה חורשה לזכרו על ידי הקרן הקימת לישראל ביער מודיעין שעל יד בן-שמן. במלאת שנה לנפלו הוציאה רעייתו ספר לזכרו בשם "תכלת וארגמן".

בניית אתרים: