תפריט נגישות

סא"ל בן-עמי עמי פרי ז"ל

בן-עמי פרי
בן 40 בנפלו
בן מלכה ובן-ציון
נולד בתל אביב
בכ"ח בחשוון תש"ח, 14/11/1947
התגורר בניר דוד (תל עמל)
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 201
התגייס ב-נובמבר 1966
נפל בעת שירותו
בכ"ז בטבת תשמ"ח, 17/1/1988
מקום נפילה: תל השומר
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: קיבוץ ניר דוד
הותיר: אישה - רבקה, שני ילדים - חגי ויערה, הורים ושתי אחיות - חנה ויהודית

קורות חיים

בן מלכה ובן ציון. נולד ביום כ"ח בחשון תש"ח (14.11.1947) בתל אביב. בהיותו בן שש עברה משפחתו לקיבוץ ניר דוד, שם עברו עליו ילדותו וימי נעוריו. הוא למד בבית הספר היסודי ובכיתות ההמשך בניר דוד. בנעוריו היה פעיל בגדנ"ע אוויר וצורף למשלחת נוער, אשר נשלחה לייצג את ישראל באנגליה.

כמו כן היה פעיל בהדרכת נוער במסגרת תנועת השומר הצעיר. עמי כתב שירה, היה חובב מוזיקה ועסק בציור.

בתחילת נובמבר 1966 גויס עמי לצה"ל. הוא התחיל את דרכו בקורס טיס. כטייס צעיר וטוב התקדם מהר והגיע לטוב שבמטוסי החיל באותה תקופה. עמי נחשב לטייס מעולה ובאימונים ובמלחמות היווה מופת לטייסים צעירים וותיקים ממנו. הוא לחם במלחמת ההתשה במלחמת יום הכיפורים, ובמלחמת לבנון.

בספטמבר 1976 יצא ללימודים אקדמיים וסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. במשך שירותו מילא תפקידי פיקוד שונים: סגן מפקד טייסת ומפקד טייסת. בשנת 1983 נשלח לפריז בתפקיד נספח אווירי. לאחר שחזר ארצה עסק בתפקידי הדרכה שונים בחיל. בתפקיד זה, כאיש מטה, הוביל את חיל האוויר לאופקים חדשים בהדרכה, במקוריות וביסודיות, תוך דבקות בדרכו. במלחמת לבנון היה עמי טייס התקיפה היחיד בחיל האוויר, שהפיל מטוס אויב. כל חיילי הכנף באו לקבל את פניו עם נחיתתו ולהריע לו. הוא ירד מהסולם בחיוך מאופק ואיש מאלה שטפחו לו על השכם לא ידע אז, שמחלה נוראה, בת שנתים, משתוללת בגופו.

ביום כ"ז בטבת תשמ"ח (17.1.1988), נפל בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר דוד. השאיר אחריו אישה - רבקה, שני ילדים - חגי ויערה, הורים ושתי אחיות - חנה ויהודית. מה שלא הצליחו לעשות טייסי האויב, עשתה המחלה ההיא. שבע שנים נלחם בה, באותה דבקות שבה הוביל את הפנטומים במלחמת יום הכיפורים. בלשון החיל יגידו, שזו היתה צלילה מיוסרת, עם מנועים דוממים, ועד טיפת הדלק האחרונה. הסיפור של סגן אלוף עמי פרי הוא לא סיפור של קרב, לפעמים משפיל, לפעמים בודד, ותמיד הירואי. הוא שאף להראות לחיים שהוא המנצח.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "טסנו יחד בטייסת במלחמת יום הכיפורים. מלחמה קשה, עם משימות טיסה הדורשות הקרבה, אומץ לב וקור רוח. פרי היה לנו (הטייסים הצעירים) מודל לחיקוי. שאבנו מדמותו ומדמות הלוחם שבו כוח רב כדי להמשיך ולהילחם. מאוד אהבנו לטוס איתו ולהיות מובלים על ידו, לקשות שבמשימות. תמיד הרגשנו בטוחים. הוא חינך דור של טייסי קרב צעירים, כמפקד מוביל, לוחם וטייס.

בשנים האחרונות התמודד פרי, התמודדות חסרת פשרות, מאבק איתנים נפשי וגופני, תוך שמירה על חזות שלווה והקרנת חוזק וגאווה. חסרונו של פרי מורגש בשורותינו".

לאחר מותו הוצא לזכרו ספר שירה "צפורן קסומה", שבו משובצים מעט ממבחר רישומיו וציוריו, אשר מעידים על אישיות אמנותית מיוחדת במינה.

בניית אתרים: