תפריט נגישות

רב"ט זיו גלעדי ז"ל

זיו גלעדי
בן 20 בנפלו
בן פנינה ובנימין
נולד ברמת השרון
בל' בניסן תשכ"ח, 28/4/1968
שרת בחיל הנדסה, ביסלמ"ח
יחידה: גד' 17
התגייס ב-אוקטובר 1986
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"א באדר תשמ"ח, 28/2/1988
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים ושלושה אחים - יהודה, אור ונועם

קורות חיים

ילדי זיו נולד באביב, ל' ניסן תשכ"ח. כמה ימים לאחר הולדתו חגגה המדינה 20 שנה לקיומה. חדשיים אחרי שנפל מלאו למדינה 40 שנה, ובפחות מעשרים שנה אלו, זיו גדל והיה לעלם חמודות, משאת-נפש כל הורה. ילד חסון ומרהיב, בנוי לתלפיות, בן טוב ומסור, חבר נאמן. במה לא בורך? רק בחיים. "לו רק נתת לו חיים"



זיו נולד ברמת השרון. תמיד היה פעיל ונמרץ וכבר בגיל שנה ומחצה שלחתי אותו לפעוטון, כי השתעמם בבית. דוקא הילד הזה, הפעלתן והשובב בכה בכי תמרורים עד שהסתגל מהפרידה ממני. ילדי הרגיש. חמש שנים בילה זיו בגנים למינהם, רכש את לבם של חבריו ושל הגננות. ליאורה שליותה אותו שנתיים, בטרום-חובה ובגן-חובה אמרה לי: שלוש עשרה שנה אני גננת ועוד לא נתקלתי בילד כה מקסים. זיו ידע לגנוב לבבות. את חוק לימודיו החל בביה"ס אוסישקין. שוב חביבן של המורות. איש לא יכול לעמוד בפני קסם חיוכו, וחברים לו לעשרות. כל הזמן מעגל החברים הולך ומתרחב, עד היום בו ליוו אותו בדרכו האחרונה.

ובינתיים זיו לומד, תלמיד טוב אם כי לא מסודר ביותר... וספורטאי מעולה! מוריו מבחינים ביכולתו הגופנית המעולה ובכתה ו' מתחיל זיו באימוני כדור-יד.

גם את חטיבת-הביניים עבר בחן ובהישגים מעולים כדרכו. הוא ממשיך לעסוק בכדור-יד ונמנה עלהטובים שבשחקנים. בית הספר התיכון המקיף ע"ש רוטברג היה לזיו שיא פריחתו ופעילותו. בצד הלימודים להם הקדיש חלק קטן מזמנו (אם כי מסתבר שזמן זה הספיק להשגת ציונים מכובדים בהחלט) הוא עסוק ביותר בספורט ובמפגשים חברתיים. טיולים, מסיבות, טלפונים. זיו הוא הציר עליו סובבים חיי החברה של בני גילו. מי לא מכיר את זיו? ממש אישיות רמת-מעלה. והפעילות חוגגת גם בשעת השיעורים. אומרת מורתו ציפי חובב - איך אפשר לכעוס על זיו? כשאני מעירה לו שהוא מפטפט, הוא מרביץ חיוך שרמנטי והלב נמס. מוכרחים לסלוח לו. גם בנות המין השני ערות לסגולותיו של זיו ומקיפות אותו בהרבה תשומת-לב. אומר חברו, מנו: אין בת, שזיו ירצה להתחיל אתה והיא תסרב לו!

בכתה י"ב נוסעת נבחרת כדור-היד של התיכון לאליפות בתי"ס תיכוניים בדנמרק וזיו, כרגיל, מעמודי התווך. כמה התרגשות לקראת המסע! וגם שם ממשיך זיו לרכוש לבבות. מתחבר עם בנים ובנות.

שתי סקנדינביות שבורות-לב ממשיכות לכתוב לו זמן רב לאחר שחוזרת הנבחרת שבאמתחתה מדליה. כמה נהנה זיו במסע מוצלח זה! בחינות בגרות והצבא בפתח. זיו עובר בפסח גיבוש טיס ומתקבל. עליו להתגייס ביולי 86 והוא מבקש דחייה. אני אומרת לו: זיו, בצבא לא מתגרים בגורל. זומנת ליולי, לך ביולי. אך זיו בשלו, רוצה פסק זמן לאחר הבחינות. ואכן, עד לאוקטובר, מועד גיוסו, בילה בים, בטיולים ובמסיבות עם החברים אשר אהב. ב- 19 לאוקטובר 1986, זיו התגייס לקורס טיס. זיו סבל מהקאות בשעת הטיסה ומשהתופעה חזרה ונשנתה נפלה בו רוחו והוא הודח כעבור 4 חודשים. ואז סיפור חדש: לשייטת, היא הקומנדו הימי. שוב גיבוש מפרך וזיו מצטרף לבחירי הנוער. שם רוכש לו זיו חברים נאמנים, חברים שעברו עימו אימונים מפרכים ורגעים קשים. ואני חושבת: חברים אלה ילוו אותו כל חייו. בשייטת זיו עשה חיל. למרות זאת החליט לחתום על ויתור, כי לא רצה לשרת בקבע. ואז התנדב להנדסה קרבית. במסגרת זו סופח לביה"ס למ"כים (גם מ"כ היה, בין שאר ההכשרות, שרכש בשייטת) שם שירת עד ליום הנורא. באותה תקופה החלה ההתקוממות בשטחים וגדודו של זיו עסק בבטחון שוטף ברצועת עזה. זיו הזדעזע עמוקות מן המתרחש ואמר לי: אמא, תישאר לי טראומה לכל החיים ממה שאני רואה שם. ולא ידע שכל החיים שנכונו לו הם כמה שבועות. בשיחה האחרונה עמו, יומיים לפני נפילתו, אמר לי: אמא, אל דאגה. הכל תחת ביקורת. משפט אחרון זה אמר דוקא באנגלית. יום לפני האסון אמר לנועם אחיו - תגיד לאמא שלא תדאג, מחר אנו עוזבים את עזה. ואכן, למחרת עזבו את עזה והרכב בו חשב להגיע למחוז מבטחים, הביאו אל מותו. מה קשה לסכם את חייו של עלם צעיר, עלם חמודות שקופדו בטרם מלאו לו עשרים!

זיו היה השני בשלושת בני. קדם לו אור ואחריו בא נועם. שלישיה מרהיבה לשמחת האם ולגאוות האב. כולם גדלו והתחנכו ברמת-השרון והיו ידועים ביפי-תארם ובכשרונותיהם. למה נותק החוט המשולש! למה הושם קץ לאידיליה? זאת לא נדע.

חבריו של זיו עודם באים אלינו, עודם זוכרים אותו. אנו, הוריו ואחיו נושאים אותו בלבנו תמיד ומסרבים להאמין, כי אכן, זה מה שעלה בגורלנו. ובשביל זיו - הזמן עצר מלכת בי"א באדר תשמ"ח, יום נפילתו, היום הנורא בו הקישו על דלתי המבשרים ולא היו צריכים לומר דבר. כי ידעתי. ואולי גם זיו ידע? במגירתו מצאתי שיר אחד ויחיד שכתב:

"המים קרים הוא אמר,

המים קרים הוא חזר,

וכשכדור את ליבו שבר -

לפתע הכל נגמר...



המים צבועים באדום,

הקור התחלף בקצת חום,

הזרם הלך וגבר -

הוא נזרק אל נבכי העבר.



אז לקחה אותו יד נעלמת,

על שפתיו יש בת-צחוק אילמת

והלה של דם מדולל

בורוד צבעה האומלל...



המים אשר כבר חמים,

הוא אמר וחזר וגבר -

אך הנער אבד בימים,

נעלם לעולם לא מוכר".



* * *



ובי"א באדר

יום מר ונמהר

זיו נקבר

ילד = הרון

הונח בארון

וחייו תמו

כשבבור שמו

את נערי.

בניית אתרים: