בליל ה- 18.7.48 הטיל המטכ"ל על חטיבת הנגב לכבוש את מוצבי חוליקאת וכאוכבה במסגרת המבצע 'מוות לפולש'. מטה החטיבה העמיד לצורך ביצוע הפעולה את היחידות: פלוגת חי"ר מגדוד 7, בפיקוד חיים לקסברגר, ובה מחלקתו של סולל כהן, שתי מחלקות מרחביות של אנשי היישובים מגדוד 2 ופלוגת ג'יפים מגדוד 9, בפיקוד מיכה פרי , שמונה גם למפקד הפעולה.
את האנשים קיבצו באותו היום מהיישובים, ומסיבות שונות שררה אווירה קשה בקרב אנשי הכוח: המפקדים לא הכירו זה את זה ולא לחמו יחד עד אז, וגם חלק ניכר מהמחלקות היה מורכב מאנשים שנאספו ממקומות שונים. כמו כן, לא היה מידע על המוצבים ועל הכוחות הנמצאים בהם. רבים חשו כי הסיכויים להצליח הינם קטנים ביותר. פלוגת החי"ר הייתה אמורה לתקוף את המוצב המצרי, כאשר הג'יפים מהווים בסיס-אש. המפקדים ידעו כי הם יוצאים לכבוש מוצב אחד, צפונית-מזרחית לבריר (גבעה 131.2), בלא לדעת אם הוא מגודר או גם ממוקש.
לוחמי החי"ר הוסעו לברור-חייל ומשם החלו לנוע צפונה בתנועה רגלית. בשלב מסויים הבחינו המצרים בפלוגה המתקרבת והחלו לירות לעברה במרגמות 81 מ"מ, שהיו מטווחות מראש. הפגזים נפלו במרכז הכוח המתקדם, פגעו בלוחמים רבים, ושיתקו את היתר. בו בזמן החלו המצרים לירות לעבר הכוח במקלעים, שגרמו גם הם לנפגעים רבים. המ"פ לקסברגר נפצע והמ"מ סולל אירגן את מחלקתו והחל להסתער במעלה הגבעה. לוחמי הכיתה של 'מוש' חביב שהסתערו עימו מצאו את עצמם תוך דקות בתוך המוצב, בלא שנתקלו בדרכם בגדרות או במוקשים, ושם גילו כי רוב המצרים ברחו. רק כאשר עלה השחר גילו כי המוצב העיקרי של המצרים נמצא מעבר לכביש, במרחק של כ- 30 מטר, והוא לא נכבש. בעוד החיילים ההמומים נאספים סביב סולל, הבחינו לפתע במשוריינים מתקרבים. סולל דיווח על כך לפרי בברור-חייל, וקיבל אישור לסגת.
בעת שגם כוח הג'יפים החל להתארגן לנסיגה, הופיעו מולו המשוריינים וירו לעברו. כשנסוגו הג'יפים, הבחינו בדרכם בפצועים מפלוגת החי"ר, ולנגד עיניהם חוסלו כמה מהם בידי המצרים. רק כעבור זמן חזר יונה קסלר עם קומנדקר והצליח לחלץ שבעה פצועים.
בשעה 19:00 הוכרז כי ההפוגה השנייה נכנסה לתוקפה, והקרבות פסקו. כשהתפקדו האנשים נתגלה כי 23 מהם נעדרים. מחלקתו של סולל יצאה לשטח לחפשם, אך לא מצאו איש. רק לאחר שלושה חודשים, כאשר נכבש המוצב בידי לוחמי 'גבעתי', נמצאו גופותיהם טמונות בקבר-אחים, וסולל סייע לאנשי הרבנות הצבאית בזיהויים.
שמות ההרוגים ב- 18.7.48: גיורא אברהם, יצחק ארליך, יצחק בוכבינדר, יצחק בלבול, שלמה בן-ארי; אורי בן-יעקב, משה גלעדי, יהודה-פרננדס גפני, אלי גרון, כרמי ויסמן, ישראל זינגר, בנימין לסנר, חיים לקסברג, אריה סלדינגר, יצחק פינטו, צבי פלדמן, בנימין פרחי, שלמה פרני, גרשון קאלו, משה קויפמן, נתן רוסי, יהודה ריינגולד, יהודה שוגם; מרדכי שוורץ; עמוס שרז;