התנועה הרביזיוניסטית ותנועת הנוער שלה, בית"ר, לא היתה חלק מהפדרציות הציוניות הארציות, לכן לא קיבלה התנועה חלק ממכסת הסרטיפיקטים הרשמיים. היות שכך, היתה זו התנועה הראשונה אשר פעלה לארגן עליה בלתי לגאלית.
תנועת ביתר פעלה בעיר שופרון (Sopron) בגבול האוסטרי, שם ארגנו חברי התנועה פעולות סיוע לפליטים לאחר סיפוח אוסטריה לרייך ב-1938. מקום הפעילות השני ב-1939 היה בקרפטורוס, גבול הונגריה ופולין הכבושה על ידי הגרמנים, עם ראשית בואם של פליטים מפולין. בשלב זה החלו אנשי בית"ר לארגן את יציאתם של פליטים מהונגריה לבולגריה דרך הדנובה. בראש פעולות אלה עמד מי שהיה נציב בית"ר בהונגריה לאסלו קאלמאן. פעולות בלתי לגליות אלה התאפשרו בזכות קשריו האישיים של קאלמאן עם מי שעמד בראש המחלקה הפוליטית של המשטרה ואשר היה ממונה על משטרת הזרים.