MAGYAR IZRAELITAK PARTFOGO IRODAJA
הוקם ב-1938 על ידי הקהילה היהודית בהונגריה בשיתוף עם ההסתדרות הציונית המקומית. מטרת הקמתו היתה סיוע ליהודים שנושלו מפרנסתם, כתוצאה מחוקים אנטי יהודים. המשרד סייע גם בהשגת אזרחות הונגרית ובהגירה, מימן את החזקתם של הפליטים שהגיעו בשנותיה הראשונות של המלחמה מאוסטריה, צ'כיה סלובקיה ומפולין. (כ-8000 פליטים)
לצורך כך הוקמו מחנות מאולתרים במוסדות יהודיים, שבהם שכנו הפליטים במהלך המלחמה. המשטר במחנות אלה היה חופשי. כל הפליטים אשר הגיעו בתקופה זאת, בניגוד לפליטים מפולין שהגיעו בשנת 1939, היו בלתי לגליים. במחנות אלה הם היו בטוחים יחסית. ד"ר אימרה ריינר ראש המחלקה המשפטית של "המשרד", שדאגה להשיג אזרחות בעיקר ליהודים תושבי הונגריה המורחבת, כותב: "בעת הגרושים לגליציה ב-1941 ייצגו המסמכים המוכיחים את אזרחותו של אדם לא רק את החירות האישית לגבי אחינו המגורשים, אלא את החיים ממש". הצהרה זו משקפת את תפקיד המחנות כפי שנתפס על יד המנהיגות היהודית, אם כי יהודים גורשו מהונגריה למרות אזרחותם ההונגרית.
כמו כן עזר "המשרד" לאנשי "פלוגות העבודה" בציוד, מזון וביגוד חם. במקביל ל"משרד" הוקם "ארגון יהודי הונגריה כללי לסיוע" - אומז'ה - OMZSA. הארגון דאג לגיוס אמצעים, ולראשונה נחלצו לסייע אינטלקטואלים יהודים שעד כה רחקו מפעילות ציבורית יהודית. הארגון זכה להכרה פורמלית של השלטונות, הכרה שנחשבה לחיונית לקיומו של המוסד, לכן נזהרו אנשיו שלא להסתכן בפעולות בלתי לגליות.
מדיניות זו תאמה את השקפתם של יהודי הונגריה שהיו אזרחים שומרי חוק, אולם היכולת לסייע לפליטים הוגבלה מאוד בשל כך. הפליטים, ניצולי הגרושים, לא קיבלו את שיקולי הארגון המקומי.
על פי ההסכם בין אומז'ה לג'וינט התחייב הג'וינט לכסות מחצית מתקציבי הסיוע. אולם, לאחר 1941, עם כניסתה של ארה"ב למלחמה, נאסרה העברת כספים על ידי ארה"ב והפעילות מומנה מכספי היהדות המקומית.