איך נישאר בלעדיך, ירחמיאל -
יותר מחבר היית לי וכמו אב לילדי, בימים כבדים משאת, ימים שארכו לשנים. בכל עוצם כאבו חוזר אלי אותו ערב רחוק, בו חזרת מן המלחמה ההיא, ועוד ריחה במדיך ובנעליך המאובקים ובידיך ובפניך חרוצים הרצינות והכאב - ללא היסוס נכנסת אל החדר המלא מנחמים, חיבקת בכוח את כתפי ונשקת את מצחי ברוך לא-ישוער - לא ירחמיאל שהכרתי, העצור, הציני, המחוספס - כל הכאב, הרחמים והרעות זרמו ממך אלינו. לא רק יד הושטת לנו בימים ההם - את כולך נתת ולאורך שנים ארוכות וקשות תמכת בחיינו מצנוח. בכוח ניערת ומשכת אותי מתהום היאוש והבדידות בה ביקשתי לשקוע ובביתכם מצאתי את ברכת הרעות הפשועה והטובה.
טוב היה להישען עליך, לדעת שישך, כאן, קרוב, תומך ומחזק ולא נותן להתמוטט.
ותמונות חיות עולות ומתערבבות זו בזו:
ירחמיאל המתפרץ לחדרנו בבגדי המוסך המוכתמים ומכריז: שכנה! את משכיבה איזה ספל קפה טוב? וכיון שהקפה הטוב שלי מלא שברי גרגרים שלא נטחנו עד דק - הוא פולט אותם לכל עבר בקול ובצורה המיוחדים ליריקת גרגרי הקפה שלנו, והילדים מביטים בו בהערצה ויודעים היטב, שרק לירחמיאל מותר לעשות דברים כאלה.
ספלי הקפה של אחרי-העבודה - על האבן השחורה בחוץ, על הכיסא על הדשא, או בחורף על התנור - תרתי משמע - עם שיחות אחר הצהרים הטובות לנו כל כך. העינים המרצדות בשובבות וחיוך-הקבע בקמטיהן, הצחוק בכל פה ולב, המהול בשמץ מבוכה, הסיפורים בשפה המיוחדת שלו, בה משמשים יחדיו ההומור והסלנג והכינויים המיוחדים לכל אחד, והצליל - כל אלה מילאו את אחרי הצהרים הריקים שלנו בגבר ובחיים.
מעולם לא עבר את חלוני מבלי לזרוק אלי את השאלה-ברכה: מה נשמע, שכנה? ולא רק מן השפה ולחוץ. לא פעם היה "נשמע" הרבה וקשה, ותמיד טופלו הענינים עד הסוף -
ירחמיאל המלמדנו פרק בתיקון אופנים: בא, מתבונן ב"סחורה" ומתחיל להוריד פקודות: חג'יבבה (כך כונה בפיו חגי), תשכיב כאן כיסא, תרנגול (כך כינה את נדב), תשים פה דלי מים, רוץ תביא את המשאבה מפסטין (עזרא)! וכך הוא יושב כ"אפנדי" לצד האופנים המטופלים והוא מריץ ומעביד את הבנים וכשהם מתמרדים על הניצול הוא מרביץ בהם את מוסרו: יש לתת כבוד למבוגר מכם!
וכשצ'יקו נובח, נושך או מכניע כלבים המתקרבים לשכונה, הוא משבח: תלמדו מהכלבים לתת כבוד לזקנים. יש סדר בעולם וכל אחד צריך לדעת את מקומו...
ירחמיאל המתקן או מתקין משהו בדירתנו, ואת מלות תודתנו הוא מבטל: אין בעיות, תוסיפו לחשבון...
ירחמיאל המביט במבט המיוחד לו, ששום פרט לא נעלם ממנו. ירחמיאל היודע לשים מלה טובה בזמן הנכון ובמקום הנכון, מלה הגורמת לך לחוש אשה...
פיצ', שלומית וטלי - כל אותו עידוד וכוח שנתתם לנו - לו יוכל עתה לזרום אליכם, לו נדע להושיט עצמנו אליכם לחיות.
נירה