הכרתי את קובי בבית הספר הטכני של חיל האוויר, שם למדנו יחד שנה וחצי. כבר אז התגלה כבעל יוזמה, הנוטל תפקידים לידיו ומבצעם בשקידה. כך היה תוך זמן קצר חניך תורן וכישוריו הפיקודיים בלטו מיד. הוא ידע תמיד להרים את המוראל ותרם הרבה לגיבוש החברתי. היה הרוח החיה בכל אירוע. משנפגשנו, מיד מצאנו שפה משותפת כי היו לנו נושאים רבים לשוחח עליהם. למשל - מכוניות. קובי התמצא מאד בנושא זה ואהב אותו ממש. שעות היינו יושבים ומשוחחים ומתווכחים על סוגי מכוניות, הפעלתן ועוד. בביתו החזיק מספר רב של חוברות על מכוניות. בבית הספר היה קובי תלמיד טוב, אף שלא השקיע מאמץ רב בלימודיו. היה קל תפיסה ובעל זיכרון טוב.
לאחר גיוסו לצה"ל הגיע לבסיס ולאחר-חודשיים נשלח ליחידתו החדשה, שהה שם שבועות אחדים וחזר לבסיס ואני המשכתי בתפקיד. אח"כ עלה בדרגה ואכן התאים מאד לתפקידו. הוא דאג לא רק לרמה המקצועית אלא אף לגיבוש החבלתי של היחידה, מראשית הקמתה. לא הסתפק בנושא המוגדר שבאחריותו, אלא הרבה לעסוק גם בנושאים אחרים. יש לזכור כי לא קיבלנו הכשרה מיוחדת לנושא בו עסקנו, והיה עלינו להקים הכל מהתחלה, והניסיון היה מורנו העיקרי. וכאן תרמו הרבה יוזמתו, כשרונותיו ודבקותו של קובי בקידום הנושא ובפיתוחו. הוא דאג מאד גם לשיפור תנאי חייו של הצוות, כמו דיור, כלכלה ועוד. למרות היותו ממונה על צוות, לא הבליט את מעמדו הצבאי ויצר יחס חברי קרוב עם כל אחד, עזר ככל יכולתו ושימש דוגמא אישית. אך בשעת הצורך ידע להטיל גם מרות כמפקד. היינו מתרוצצים ומטפלים בנושאים שונים, אף שלא היינו חייבים לעסוק בכך. לשם כך ניצלנו את מכוניות ההורים. אביו אמר לי פעם, כי חשב שקובי לקח את המכונית לשם בילוי - ורק עתה הבין, במאוחר, כי קובי השתמש במכונית כדי לטפל בעניני היחידה וזה היה ביטוי למסירותו לענין בו עסק.
היינו שנינו ערים מאד לנעשה ביחידה, ולעיתים היה קובי ממריד אותי נגד מוסכמות, כאשר חשב שהעניינים אינם מתנהלים כשורה, ואז לא היה מהסס אף "לרדת" על קצין זה או אחר מהיחידה. גרנו בחדר משותף והייתי ער לתחביביו של קובי והתנהגותו אף מחוץ למסגרת תפקידו. כאשר הלך לישון, אוי למי שהיה מעיר אותו לפני הזמן בשל מה-בכך.
כפי שעופר סיפר - אהבת חייו היו המכוניות ולא אחת היינו עדים בחדרנו לדיונים אין סופיים של קובי ועופר על נושא זה, קובי משך תמיד בנות ותמיד בילה בחברתן. חברתו האחרונה חזרה מחו"ל זמן מה לפני המלחמה ואליה התקשר במיוחד. קובי לא אהב במיוחד את חיי הצבא ולא בנה עליו את עתידו. כאשר היה צריך לחתום קבע נודע לו כי אמו חתמה ע"כ במשרד הבטחון והוא הגיב: "שאמא שלי תמלא תפקיד ש"ג בבסיס - כי היא זו שחתמה...". לקראת הבחירות האחרונות לכנסת ניהלנו ויכוחים רבים. בעיקר כאב את נושא זכויות האזרח, ואילו מדיניות החוץ לא עניינה אותו ביותר. פשוט דאג לכך שלאזרחי המדינה יהיה יותר קל ונוח. תמיד התקומם נגד יחס לא הוגן של מפקדים נגד פיקודיהם.