קובי
אהבתי לראותך כה נאה וגבוה,
אהבתי לראותך כשמאחריך הים,
אהבתי את היושר שבך טבוע,
את כחול עיניך, את מבעם התם.
נפגשנו לראשונה על חולות אפורים,
היתה זו שעה של שקיעה.
נסינו לשחות לצוקים רחוקים,
אך הגלים החזירונו בעצמה.
ידעת את ארצנו לארכה ולרחבה,
נהגת לסייר בה לעתים.
בידי אחזת, אחריך הלכתי, להרים,
לשדות, לכרמים,
בבדידותי אליך פניתי,
גבך היה לי משען.
ידעת דמעות להרחיק
ואותי - להצחיק.
רוחי